מחיקת רישום פלילי, מרשם פלילי ותעודת יושר עורך דין יניב בן שחר
בישראל אין כמעט אדם שאינו מכיר את המושג "תעודת יושר". המבקשים להתקבל לעבודות שונות, למשל בתחומים בנקאיים רגישים, במוסדות ביטחוניים או אחרים, וכן כאלו המבקשים להוציא רשיונות שונים (נשק, טיסה, נהיגה ציבורית וכיוצ"ב), מתבקשים לא אחת להציג תעודה כזו (חרף שלעיתים מדובר בכלל בדרישה בלתי חוקית, כמפורט בהמשך). בכל אופן, מדובר במושג מטעה שמאמר קצר ינסה לעשות בו סדר, כדי לשפוך אור על אותו פלט מחשב הנקרא "המרשם הפלילי" ואליו בדרך כלל מתכוונים כאשר מדברים על "תעודת יושר". המרשם הפלילי, או אותו פלט מחשב שמנפיקה המשטרה, כולל פרטי רישום לגבי הרשעות פליליות וכן בנוגע להחלטות אחרות הקשורות לתיקי חקירה משטרתיים ולתיקי חקירה של גורמים אחרים (המשטרה הצבאית, רשויות מס ערך מוסף, מס-הכנסה וכדומה) שיש, אם יש, לאדם החי בישראל. גופים אלו מחויבים על פי חוק להעביר דיווח על פרטי רישומים מסוג זה למשטרה, והיא מצידה, מחויבת על פי חוק לנהל את המידע. מדובר בחוק המרשם הפלילי, התשמ"א -1981 (להלן: "החוק") וכן על "תקנת השבים", שמכוחו מחויבת המשטרה לנהל מרשם פלילי, ובו פרטי רישום בנוגע לאדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת, כגון אלו המפוטרות בחוק. ברור שלחלק גדול מהאוכלוסייה פלט זה אינו כולל כל מידע כאמור, וייתכן שבמקרים אלו נהוג להתייחס אליו כאל סוג של "תעודת יושר"- היינו מרשם פלילי שהוא נקי מרישומים כאמור. חשוב לזכור עיקרון בסיסי- החוק קובע כי המרשם יהיה חסוי, והוא אוסר מפורשות על המשטרה למסור מידע מהמרשם. אלא שמדובר בחוק מאוד "טריקי" מאחר והמשטרה כן מוסמכת על פי החוק למסור מידע לגופים שונים- אותם גופים שהחוק קובע כי יהיו זכאים לקבלו. היטב ידוע לציבור כי גופים ביטחוניים שונים למשל, מעיניים במרשם וממנו לומדים פרטים רבים, שכן המרשם אינו כולל רק הרשעות פליליות (כלומר משפט פלילי אשר נסתיים בהרשעה) כי אם מופיעים בו פרטים אף בנוגע לחקירות תלויות ועומדות, רישומים אודות תיקי חקירה סגורים ועוד. לשם דוגמא, כולל המרשם מידע בנוגע להרשעות ועונשים בשל "פשע" או עוון (אך לא כולל הרשעות בעבירות מסוג "חטא"), רישומים בנוגע לצווי מבחן, בנוגע להתחייבות להימנע מביצוע עבירה, בנוגע לצו שניתן במשפט פלילי לעונש של שירות לתועלת הציבור. יתר על כן, המרשם כולל גם קביעה של ערכאה שיפוטית בנוגע לחוסר מסוגלות לעמוד לדין (מחמת מחלת נפש או ליקוי שכלי) וכן פרטים נוספים שקצרה היריעה לפרטם אולם ניתן ללמוד עליהם מהחוק.למעשה מבקש החוק ליצור איזון בין אינטרסים שונים. מצד אחד, קיים אינטרס ציבורי כי מידע פלילי יהיה רשום וכי יהיה ניתן לעיון לאלו המורשים לכך על פי החוק. מאידך קיים אינטרס חברתי לאפשר לעובר עבירה להשתקם ושעברו לא "ירדוף אותו". לשם כך למשל הותקנו "תקנות השבים" אשר קובעות באילו נסיבות רישום ימחק, כדי שלא יהווה כתם לאורך חיים שלמים. בהצגת תעודת זהות בתחנת משטרה ובמילוי בקשה ותשלום אגרה, יכול אדם לעיין ולקבל עותק מהמרשם הפלילי שלו. אם כך, אותה "תעודת יושר" היא למעשה תדפיס מחשב של המרשם, אשר מופיעים בו אותם רישומים שציינתי לעיל, וכן רישומים נוספים בדבר מבד"ים (משפט או חקירה תלויה ועומדת), רישומים בדבר תיקים שנגנזו ועוד. נקודה זו חשובה ביותר להבנה. אם למשל נפתח לאדם תיק במשטרה בעקבות תלונה. לשם דוגמא, שני נהגים שהתקוטטו בכביש ואחד מהם, או שניהם, הגישו תלונה במשטרה על תקיפה. לא תמיד מגיעים תיקים אלו למשפט פלילי שכן למשטרה יש סמכות לסגור תיקים מסיבות שונות. זוהי נקודה קריטית ביותר להבנה שכן המרשם הפלילי בהחלט יכיל מידע בנוגע לתיקים שנגנזו באי תביעה. כך למשל, אם התיק נגנז "מחוסר אשמה", למשל כי המשטרה סברה כי הנהג המתלונן כלל לא הותקף, וכי אין כל אשמה במעשה, המרשם הפלילי לא יראה כי אירוע כזה התרחש כלל. מאידך ,אם המשטרה למשל חושבת כי יש לסגור את התיק "מחוסר ראיות"- נניח כי היא סבורה שאפילו אם היתה תקיפה, אין לדעתה די ראיות כנגד הנהג התוקף להרשעתו במשפט פלילי, יצוין במרשם הפלילי כי היתה תלונה וכי התיק נסגר מחוסר ראיות.כך למשל, אם אדם יתבקש להנפיק "תעודת יושר", והוא היה מעורב בסיטואציה שנסגרה "מחוסר ראיות", אותה תעודה או אותו פלט מחשב יציין מידע זה והוא לא יימחק פיזית מהמרשם כמו במקרה של סגירת תיק מחוסר אשמה. זוהי נקודה קריטית לעורך דין אשר מבקש לשכנע את המשטרה לסגור תיק. אם ישכנע אותו כי מדובר בחוסר אשמה, אירוע זה כאמור כלל לא יופיע במרשם. במקרה כזה, אותם גופים שעל פי החוק רשאים לעיין במרשם, כגון המשטרה, השב"כ, מצ"ח, מחלקת ביטחון שדה של צבא הגנה לישראל וכיוצ"ב לא יידעו כי אירוע כזה התרחש. אחת השאלות המעניינות ביותר אנשים שהם כבר בעלי מרשם פלילי, היא מתי "יימחק" המרשם. בעניין זה ראוי לצייןכי החוקקובע "תקופת התיישנות" וכן "תקופת מחיקה" בהתאם לאופי הרישום וכן בהתאם ובהתאם לגופים הראויים לקבל מידע שחלה עליהם אותה תקופת התיישנות או תקופת מחיקה. החוק קובע תקופות שונות אך לשם מאמר זה, אפשר לציין באופן כללי כי לאחר עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (שהיא שונה מעבירה לעבירה) יראו את אותה הרשעה כאילו נמחקה, ואם כך לא ימסר מידע בנוגע עליה, למעט למספר גופים ספציפיים שהחוק מציינם מפורשות. ישנם רישומים שנקבעה בגינם אף תקופת מחיקה קצרה יותר. ראוי להזכיר כי אם נפלה טעות במרשם, רשאי אדם להגיש בקשה כחוק לתיקון אותה טעות ולצרף מסמכים ללמד על אופי הטעות. אם יתוקן המרשם, רשאי אותו אדם לדרוש שגופים שונים יקבלו מידע בנוגע לתיקון הטעות. ראוי אף לציין כי במקרים מסוימים רשאי אדם להגיש בקשה לנשיא המדינה ו/או לרשויות התביעה, למחוק הרשעות במרשם הפלילי, ובקשה זו ראוי שתיערך בצורה נכונה ומנומקת, וכלל עדיף שתעשה על ידי עורך דין מנוסה בתחום, ואז אפשר שיתוקן המרשם כדי על מנת להגיע למצב שאותה תעודת יושר מיוחלת, תהא "נקייה". הכותב: יניב בן שחר, עו"ד בעל משרד עצמאי - בית כלל תל אביב (0544863410) קישור:
http://enter-system.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=529442
בישראל אין כמעט אדם שאינו מכיר את המושג "תעודת יושר". המבקשים להתקבל לעבודות שונות, למשל בתחומים בנקאיים רגישים, במוסדות ביטחוניים או אחרים, וכן כאלו המבקשים להוציא רשיונות שונים (נשק, טיסה, נהיגה ציבורית וכיוצ"ב), מתבקשים לא אחת להציג תעודה כזו (חרף שלעיתים מדובר בכלל בדרישה בלתי חוקית, כמפורט בהמשך). בכל אופן, מדובר במושג מטעה שמאמר קצר ינסה לעשות בו סדר, כדי לשפוך אור על אותו פלט מחשב הנקרא "המרשם הפלילי" ואליו בדרך כלל מתכוונים כאשר מדברים על "תעודת יושר". המרשם הפלילי, או אותו פלט מחשב שמנפיקה המשטרה, כולל פרטי רישום לגבי הרשעות פליליות וכן בנוגע להחלטות אחרות הקשורות לתיקי חקירה משטרתיים ולתיקי חקירה של גורמים אחרים (המשטרה הצבאית, רשויות מס ערך מוסף, מס-הכנסה וכדומה) שיש, אם יש, לאדם החי בישראל. גופים אלו מחויבים על פי חוק להעביר דיווח על פרטי רישומים מסוג זה למשטרה, והיא מצידה, מחויבת על פי חוק לנהל את המידע. מדובר בחוק המרשם הפלילי, התשמ"א -1981 (להלן: "החוק") וכן על "תקנת השבים", שמכוחו מחויבת המשטרה לנהל מרשם פלילי, ובו פרטי רישום בנוגע לאדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת, כגון אלו המפוטרות בחוק. ברור שלחלק גדול מהאוכלוסייה פלט זה אינו כולל כל מידע כאמור, וייתכן שבמקרים אלו נהוג להתייחס אליו כאל סוג של "תעודת יושר"- היינו מרשם פלילי שהוא נקי מרישומים כאמור. חשוב לזכור עיקרון בסיסי- החוק קובע כי המרשם יהיה חסוי, והוא אוסר מפורשות על המשטרה למסור מידע מהמרשם. אלא שמדובר בחוק מאוד "טריקי" מאחר והמשטרה כן מוסמכת על פי החוק למסור מידע לגופים שונים- אותם גופים שהחוק קובע כי יהיו זכאים לקבלו. היטב ידוע לציבור כי גופים ביטחוניים שונים למשל, מעיניים במרשם וממנו לומדים פרטים רבים, שכן המרשם אינו כולל רק הרשעות פליליות (כלומר משפט פלילי אשר נסתיים בהרשעה) כי אם מופיעים בו פרטים אף בנוגע לחקירות תלויות ועומדות, רישומים אודות תיקי חקירה סגורים ועוד. לשם דוגמא, כולל המרשם מידע בנוגע להרשעות ועונשים בשל "פשע" או עוון (אך לא כולל הרשעות בעבירות מסוג "חטא"), רישומים בנוגע לצווי מבחן, בנוגע להתחייבות להימנע מביצוע עבירה, בנוגע לצו שניתן במשפט פלילי לעונש של שירות לתועלת הציבור. יתר על כן, המרשם כולל גם קביעה של ערכאה שיפוטית בנוגע לחוסר מסוגלות לעמוד לדין (מחמת מחלת נפש או ליקוי שכלי) וכן פרטים נוספים שקצרה היריעה לפרטם אולם ניתן ללמוד עליהם מהחוק.למעשה מבקש החוק ליצור איזון בין אינטרסים שונים. מצד אחד, קיים אינטרס ציבורי כי מידע פלילי יהיה רשום וכי יהיה ניתן לעיון לאלו המורשים לכך על פי החוק. מאידך קיים אינטרס חברתי לאפשר לעובר עבירה להשתקם ושעברו לא "ירדוף אותו". לשם כך למשל הותקנו "תקנות השבים" אשר קובעות באילו נסיבות רישום ימחק, כדי שלא יהווה כתם לאורך חיים שלמים. בהצגת תעודת זהות בתחנת משטרה ובמילוי בקשה ותשלום אגרה, יכול אדם לעיין ולקבל עותק מהמרשם הפלילי שלו. אם כך, אותה "תעודת יושר" היא למעשה תדפיס מחשב של המרשם, אשר מופיעים בו אותם רישומים שציינתי לעיל, וכן רישומים נוספים בדבר מבד"ים (משפט או חקירה תלויה ועומדת), רישומים בדבר תיקים שנגנזו ועוד. נקודה זו חשובה ביותר להבנה. אם למשל נפתח לאדם תיק במשטרה בעקבות תלונה. לשם דוגמא, שני נהגים שהתקוטטו בכביש ואחד מהם, או שניהם, הגישו תלונה במשטרה על תקיפה. לא תמיד מגיעים תיקים אלו למשפט פלילי שכן למשטרה יש סמכות לסגור תיקים מסיבות שונות. זוהי נקודה קריטית ביותר להבנה שכן המרשם הפלילי בהחלט יכיל מידע בנוגע לתיקים שנגנזו באי תביעה. כך למשל, אם התיק נגנז "מחוסר אשמה", למשל כי המשטרה סברה כי הנהג המתלונן כלל לא הותקף, וכי אין כל אשמה במעשה, המרשם הפלילי לא יראה כי אירוע כזה התרחש כלל. מאידך ,אם המשטרה למשל חושבת כי יש לסגור את התיק "מחוסר ראיות"- נניח כי היא סבורה שאפילו אם היתה תקיפה, אין לדעתה די ראיות כנגד הנהג התוקף להרשעתו במשפט פלילי, יצוין במרשם הפלילי כי היתה תלונה וכי התיק נסגר מחוסר ראיות.כך למשל, אם אדם יתבקש להנפיק "תעודת יושר", והוא היה מעורב בסיטואציה שנסגרה "מחוסר ראיות", אותה תעודה או אותו פלט מחשב יציין מידע זה והוא לא יימחק פיזית מהמרשם כמו במקרה של סגירת תיק מחוסר אשמה. זוהי נקודה קריטית לעורך דין אשר מבקש לשכנע את המשטרה לסגור תיק. אם ישכנע אותו כי מדובר בחוסר אשמה, אירוע זה כאמור כלל לא יופיע במרשם. במקרה כזה, אותם גופים שעל פי החוק רשאים לעיין במרשם, כגון המשטרה, השב"כ, מצ"ח, מחלקת ביטחון שדה של צבא הגנה לישראל וכיוצ"ב לא יידעו כי אירוע כזה התרחש. אחת השאלות המעניינות ביותר אנשים שהם כבר בעלי מרשם פלילי, היא מתי "יימחק" המרשם. בעניין זה ראוי לצייןכי החוקקובע "תקופת התיישנות" וכן "תקופת מחיקה" בהתאם לאופי הרישום וכן בהתאם ובהתאם לגופים הראויים לקבל מידע שחלה עליהם אותה תקופת התיישנות או תקופת מחיקה. החוק קובע תקופות שונות אך לשם מאמר זה, אפשר לציין באופן כללי כי לאחר עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (שהיא שונה מעבירה לעבירה) יראו את אותה הרשעה כאילו נמחקה, ואם כך לא ימסר מידע בנוגע עליה, למעט למספר גופים ספציפיים שהחוק מציינם מפורשות. ישנם רישומים שנקבעה בגינם אף תקופת מחיקה קצרה יותר. ראוי להזכיר כי אם נפלה טעות במרשם, רשאי אדם להגיש בקשה כחוק לתיקון אותה טעות ולצרף מסמכים ללמד על אופי הטעות. אם יתוקן המרשם, רשאי אותו אדם לדרוש שגופים שונים יקבלו מידע בנוגע לתיקון הטעות. ראוי אף לציין כי במקרים מסוימים רשאי אדם להגיש בקשה לנשיא המדינה ו/או לרשויות התביעה, למחוק הרשעות במרשם הפלילי, ובקשה זו ראוי שתיערך בצורה נכונה ומנומקת, וכלל עדיף שתעשה על ידי עורך דין מנוסה בתחום, ואז אפשר שיתוקן המרשם כדי על מנת להגיע למצב שאותה תעודת יושר מיוחלת, תהא "נקייה". הכותב: יניב בן שחר, עו"ד בעל משרד עצמאי - בית כלל תל אביב (0544863410) קישור:
http://enter-system.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=529442
